מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' עטיה

החלטה

1. הנתבע הגיש בקשה לביטול פסק דין אשר ניתן כנגדו ביום 17.1.13, בהעדר התייצבותו לדיון.

בבקשתו הנתבע מפרט את סיבת מחדלו באיחור בהגשת כתב ההגנה, וטוען כי כתב התביעה נשלח לכתובת: רחוב שטרן יאיר 89 ב', קריית אונו, שהיא כתובת חותניו. ואילו הוא מתגורר ברחוב התאנה 4, קרית אונו.

2. התובעת הגישה תגובה לבקשה וטענה כי מסירת הזימון לדיון בוצעה כדין ובהתאם לשאילתת מסירות בתיק בית המשפט.

התובעת טוענת כי הנתבע קיבל לכתובת המצוינת בכתב הגנתו אף את דרישת התשלום של פסק הדין והתראה בטרם נקיטת הליכי הוצל"פ, ועליהם הגיב.

3. לאחר עיון בבקשה ובתגובה ולאחר שקילת השיקולים המשפטיים הצריכים לעניין אני קובע כי יש מקום להורות על ביטול פסק הדין .

ראשית אציין כי פסק הדין ניתן כנגד הנתבע בשל אי התייצבותו לדיון ולא בשל איחור בהגשת כתב ההגנה לתיק, כפי שסבר הנתבע.

יוער כי אם הנתבע היה קורא בעיון את פסק הדין, היה לומד את סיבת מתן פסק הדין נגדו והיה מגיב בהתאם.

לעניינינו, ביטול החלטה אשר ניתן במעמד צד אחד, ניתנת לתקיפה בשתי עילות. האחת, בשל פגם בהליך מתן ההחלטה. והשנייה, ביטול מכוח שיקול דעתו של בית המשפט.

כאשר ניתנה החלטה בהעדרו של מבקש הביטול משום שהאחרון לא הוזמן או שהמסירה לא הייתה כדין, קמה למבקש עילת ביטול מתוך חובת הצדק, הפגם שנפל בהליך מהווה עילה מספקת לביטול ההחלטה (ע"א 36/75 חסן נ' מוזדן, פ"ד לא(1) 757).

ובמצב דברים בהם התקיפה מתייחסת לביטול החלטה אשר ניתנה במעמד צד אחד, כאשר המבקש ביטול החלטה הוזמן כדין, אך לא הופיע לדיון, אזי מדובר בהחלטה תקינה שניתנה לאחר שכל ההליכים התנהלו כדין, ולבית המשפט יש שיקול דעת באם לבטל את ההחלטה ואם לאו.

מן הכלל אל הפרט, ביום 17.1.13 ניתן פסק דין כנגד הנתבע בהעדר התייצבותו לדיון.

הזמנה לדיון נשלחה לנתבע בכתובת אשר ציין בכתב ההגנה, ובהתאם לשאילתת מסירות בתיק הנתבע זומן כדין לדיון.

הנתבע טוען בבקשתו כי בעבר התגורר בכתובת שטרן יאיר 89 ב', קרית אונו, אולם עבר דירה.

במצב דברים זה, היה על הנתבע להודיע לבית המשפט על החלפת כתובתו, ומשלא טרח לעשות כן, יש לראות באישור המסירה שנשלח לכתובת שמסר הנתבע בכתב הגנתו, כאישור מסירה כדין, כפי שנקבע בתקנה 480 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד – 1984. זאת ועוד, אין בבקשת הנתבע לביטול פס"ד כל תיעוד ממוסמך מאת משרד הפנים בדבר מעבר לכתובת אחרת, כל שכן במועד שבו נמסר לו הזימון לדיון ואף לגופה של המסירה לא ברור מבקשתו מה מנע מחמותו למסור בידיו את הזימון לדיון.

אם כן עולה כי פסק הדין כנגד הנתבע ניתן כדין, אולם לבית המשפט יש שיקול דעת באם לבטל את פסק הדין ואם לאו בשים לב לסיכויי הגנתו של הנתבע על מנת למנוע התדיינות מיותרת לשני הצדדים כאשר בעניין המחדל לאי התייצבותו של הנתבע לדיון, ניתן לרפא זאת בתשלום הוצאות.

בענייננו, התובעת הציגה במסגרת כתב תביעתה מסמך בחתימת הנתבע על פיו מודה הוא כי פגע עם אופנועו ברכב התובעת. הנתבע מודה כי חתם על מסמך זה אך טוען כי השימוש בו נעשה בתרמית שכן מטרתו היתה למסור את פרטיו לנהג התובעת ותו לא. כן הנתבע מכחיש אחריות לתאונה על דרך של מסירת גרסה שונה לקרות האירוע התאונתי.

לאחר שקלול סיכוייו של הנתבע להוכיח את טענותיו האמורות, הגעתי לכלל מסקנה כי הגם שעל פניו עומדים לו סיכויים לא גבוהים במיוחד בהתבסס על ההלכות הנוגעות להודאת בעל דין באירוע תאונתי, אין מקום לקבוע מסמרות חותכות בשלב זה טרם בחינת הדברים לעומקם במעמדם הצדדים.

על כן ובנסיבות העניין, לאחר עיון בבקשה ובתגובה, ועל מנת ליתן לנתבע את יומו בבית המשפט, אני קובע כי יש מקום לביטול פסק הדין כפוף לתשלום הוצאות התובעת.

לפיכך, הנתבע ישלם לתובעת הוצאות הדיון והתגובה בסך 1,500 ₪ בתוך 30 יום.